טקס סיום פרויקט מעגלים בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב
הפרויקט מתקיים בחוג לריפוי בעיסוק של אוניברסיטת ת"א, כקורס בחירה לתלמידי שנה א' (עד תשע"ד היה קורס חובה במשך 4 שנים) בשיתוף המדור למעורבות חברתית בדקאנט הסטודנטים ע"ש רות ואלן זיגלר.
ב-13.6.18 התקיים מפגש סיום מעגלים, תשע"ח, זו השנה ה-14 לקיום הפרויקט.
סיימו את הקורס 20 סטודנטיות עד היום 385 בוגרים בתכנית.
להלן תמצית הדברים שנאמרו בטקס הסיום :
ד"ר דבי רנד – ראש החוג לריפוי בעיסוק:
מברכת את הסטודנטיות ואת כל השותפים. מעגלים זהו קורס שמעניק הזדמנות לתרום לקהילה ולהכין לעבודה הקלינית בהמשך של יצירת קשר עם אדם בעל מגבלה.
ברוך ליברמן, מנכ"ל חברים לרפואה: דיבר על פרשת השבוע, פרשת קורח, על מהות העשייה, ההבדל בין לקחת ולקבל, על תהליך של התייחסות לאדם מולך, יצירת חיבורים במקום מחלוקת או אז הדברים מסתדרים ונסים קטנים מתרחשים. אתן נוגעות בנתינה, והקשיים הופכים בסוף לחוויות והנתינה מובילה להצלחה, כי לתת ולקבל זו הדרך לבנות עולם. בהצלחה לכולם.
גּב' רחלי ורשבסקי – מנהלת היחידה למעורבות חברתית: הגיעה ממפגש אחר בקמפוס ולא הספיקה לשאת דברים.
דברי צוות הקורס, המנחים: עינת אולינקי, יונתן לויט :
יונתן: מעגלים מתבסס על תפיסת עולם חברתית שמובילה לעשייה חברתית וכוללת את ההיבט הטיפולי של יצירת קשר עם אדם בעל מגבלה. מאחל לסטודנטיות לקחת איתן את המסירות והכוח לא לוותר ודבקות במטרה.
נתי: מה שתשלח יחזור אליך, כי כולנו קשורים וכולנו אחד.
פרשתן באומץ את הלבטים והקשיים. התמודדתן עם משמעות יצירת הקשר והחונכות ממקום של התבוננות וצמיחה. אפשרתן יצירה של קשר אנושי בלי כלים מקצועיים. הכרתן מושגים בסיסיים ורכשתן מיומנויות. זו חוויה משמעותית בהתמודדות עם סוגיות של: יצירת קשר, פרידה, ההבדל בין doing ל being, התעוזה להתחבר, לגעת ברגשות של כאב, חששות, תסכול, גזענות, סטריאוטיפים, חשיפה, הצבת גבולות, לראות את החניך שלכם כאדם שלם מעבר למגבלה, במעגלים השונים של החניךמשפחתוהמערכת. הייתה לכן הזדמנות לקבל הנחייה והדרכה ולהיות חלק מקבוצה וכך להגיע מוכנות יותר ללימודים הקליניים. למדתן מהי הדדיות של נתינה בעשייה החווייתית שעברתן.
מדברי הסטודנטים:
מועדון צמי"ד- מרכז טיפולי בבית דני לילדי שכונת התקווה הנמצאים במסגרות של חינוך מיוחד:
5 סטודנטיות שחנכו ילדים שמתמודדים עם קשיים, בעלי סיפורי חיים מורכבים. חוויה שמערבת בהתחלה חששות, ציפיות, התלבטויות, יצירת קשר, חיבור למישהו לא מוכר, שמירה על עצמי, התבוננות ותהליך של להיות ביחד, מסע ולבסוף פרידה. "למדתי לא לשפוט", "לב אוהב הוא לפעמים גם כואב". חוויה משמעותית ומעצימה ותודה ענקית לירון איש הקשר שתמך וליווה אותן במשך השנה.
הפרח בגני - מרכז יעוץ לילדים בנושאי משפחה, פועל בסניפים שונים בדרום תל אביב:
5 סטודנטיות: מרכז שמאפשר טיפולים (מסובסדים) רגשיים לילדים ולהוריהם וכל משפחה מקבלת תכנית טיפולית.. בהתחלה חשש ותהיות. לוקח זמן ליצור את הקשר ולפתח אמון. יש ציפיות ומשברים. נושא של גבולות, יצירת קשר ופרידה. התמודדות עם הילד ועם משפחתו. עברנו דרך מאד משמעותית.
בי"ס הרצפלד – בי"ס לחינוך מיוחד, לתלמידים בגילאי 6 – 21 בעלי שיתוק מוחין ונכויות פיזיות:
5 סטודנטיות. הציגו סרטון מרגש על תהליך החונכות עם ילדים בביה"ס וציינו לשבח את אשת הקשר סוזי שתמכה וליוותה אותם במסירות, באכפתיות וחיזקה ברגעי משבר. למדו על מה זו חונכות בשבילם. התחלה מלווה בקושי, חשש ולחץ עד שנוצר הקשר, זורם ואז מתפתחת תחושה של סיפוק גדול. בהתחלה תפיסת המגבלה היא גם איך אני מסתכל על עצמי. "מצאתי ילדה מצחיקה, שמחה, שנונה, באתי לחזק ויצאתי מחוזקת, היא ניפצה לי את כל הדעות איתן באתי, שינתה לי את ההסתכלות על החיים, לימדה אותי פרופורציות". אחת הסטודנטיות חוותה מפגש מאד כואב וקשה עם מוות ואובדן כשאחת החניכות נפטרה ממחלת דלקת ריאות. בעזרת תמיכה וליווי צמוד היא התמודדה והמשיכה עם חניכה אחרת ממנה שאבה השראה ומסוגלות לרצות ולהכיר את העולם.
צוות"א- תכנית עבור צעירים עם מגבלה המנסה להנגיש להם את שלב הכניסה ללימודים אקדמיים:
4 סטודנטיות שחנכו סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים שהתחילו ללמוד באוניברסיטה. זו מסגרת שונה מהמסגרות האחרות. הפעילות היא בקמפוס. מקיימים שיחות פחות פעילויות כדי לחזק ולתמוך. אלה אנשים בוגרים עם בעיות תקשורת. התמודדות עם יצירת קשר וגבולות. תהליך של הקשבה, סבלנות, תקשורת בלתי מילולית ופתיחות.
הסטודנטים הודו למנחים שסיפקו להם במהלך השנה רשת ביטחון , הודו לאנשי הקשר ולכל הצוות המעורב במעגלים.
סיכמה: איריס טרי, מתאמת הקשר עם האקדמיה